באר היטב אבן העזר מ״ג

« באר היטב אבן העזר מ״ב באר היטב אבן העזר מ״ד »

1 אין קידושין לקטן ודיני קטן וקטנה אם הגדילו. ובו ב סעיפים: קטן שקידש או נשא אינו כלום דלא תיקנו רבנן נשואין לקטן ואסור להשיאו אשה בעודו קטן: הגה מיהו אם כבר נשאה א"צ לגרשה ומותרת לעמוד עד שיגדיל מרדכי ריש הבא על יבמתו וכן משמע באשר"י פ' האיש מקדש ואפי' שלח סבלונות משהגדיל אינו כלום דלא חיישינן שמא שלח לשם קידושין אבל אם יש עדים שנתייחד עמה משהגדיל צריכה גט משום דמסתמא בעל לשם קידושין ואם קיימה משהגדיל כתובתה קיימת וא"צ לכתוב לה כתובה אחרת ודוקא מנה ומאתים אבל תוספת אין לה: הגה לא כתב לה כתובה כשהוא קטן כשיגדיל אינו כותב לה רק מנה דהא ההיא שעתא לאו בתולה היא הגהות אלפסי ריש מי שהיה נשוי:

2 המקדש את הקטנה היתומה או קטנה שיצתה מרשות אביה אימתי ממאנת וכל דיניה יתבאר בסימן קנ"ה: הגה וע"ל סי' קס"ט מי נאמן על קטן וקטנה אם נתגדלו ספק אם הם גדולים או קטנים הוי ספק קידושין יכולין ב"ד לפסוק להשיא את הקטנה כמו שיש רשות לאמה ולאחיה ויכולין להתנות שאם תמאן תאבד כל אשר לה אבל אין להם רשות להשיא את הקטן נ"י פרק חרש וע"ל ריש סימן קנ"ה:

פירוש באר היטב אבן העזר מ״ג

1 קטן. בח"מ הניח דבר זה בצ"ע ודעתו אפילו בלא כתב לה כתובה בעודו קטן רק סתם בתנאי ב"ד יש לה כתובה מאתים שע"מ כן קיימה שיהיה היום כתחלת נשואיה ע"ש. והב"ש רוצה להוכיח חילוק זה מתוספות דכתובות דף צ' ע"א ע"ש. ואינו מוכרח דלפי תירץ תוס' דאשמעינן היכא דנשאה בתולה אע"ג דכשגדלה היא בעולה אפ"ה יש לה מאתים וכו' זהו חידוש אפילו בכתב לה ואשמעינן רב הונא חידוש זה ולעולם אין חילוק בין בכתב לה או לא כתב לה כמו שהקשה תוספות ודו"ק:

« באר היטב אבן העזר מ״ב באר היטב אבן העזר מ״ד »